מיטת מעבר – מתי ואיך?

איך ומתי לעבור למיטת מעבר

כשפעוט או פעוטה בני שנתיים בערך, מתחילה ההתלבטות מתי להעבירם למיטת מעבר, כלומר למיטה פתוחה, לא מגודרת. הורים רבים מביעים חשש מהשינוי, ובמאמר זה אנסה להפיג את החששות, להסביר את התהליך ולהמליץ על דרכי פעולה.

המעבר לשינה במיטת מעבר הוא עוד צעד בהתפתחותם של פעוטות בדרך לעצמאות. על פי רוב הצורך הזה עולה בסביבות גיל שנתיים, שבמהלכו הפעוט עובר שלב התפתחותי חשוב של גילוי תחושת העצמאות, מעין גיל התבגרות. לפיכך כאשר הוא מפגין סימני עצמאות, למשל מפנים כללים ודבק בהם בהקשרים אחרים שאינם קשורים דווקא לשינה, וכאשר הוא מבקש לעבור למיטה אחרת, כדאי לאפשר לו את החופש שמיטה פתוחה מעניקה. הפנמת כללים פירושה בעצם הבנת משמעותם של גבולות, ופעוט שמגיע לבשלות כזו יֵדע לשתף פעולה בהרגלי שינה גם בסביבה שונה מזו שהורגל לה, כלומר במיטה פתוחה. כמובן, נדרשת יכולת פיזית ומוטורית מספקת לצורך המעבר מלבד ההתפתחות המנטלית-רגשית. 

חשוב לשים לב שתחושת העצמאות של הפעוט אינה בהכרח תואמת את המציאות. לעיתים נראה פער גדול בין נקודת המבט שלו ובין המצב בפועל. הפעוט רגיש מאוד לסוגיה זו ומתמודד עם תחושות העצמאות והמסוגלות בצד הצבת הגבולות והסמכות ההורית שתפקידן להגן עליו ולתת לו מרחב בטוח. לאור זאת, כדי שנוכל להתוות דרך בטוחה המותאמת לצרכיו וליכולותיו, עלינו לנסות להסתכל בדברים מעיניו של הפעוט ולהביא בחשבון את רגשותיו. 

גיל שנתיים "הנורא"

בגיל שנתיים הפעוט מתפתח גם מבחינה מוטורית, והתפתחות זו מתבטאת גם בשכלול יכולות הטיפוס, המאפשרות לפעוט לטפס על סורגי מיטת התינוק ולקפוץ. כמובן, לא כל פעוט ינסה זאת, אבל אם סימנים כאלה מתחילים להופיע, מתעורר חשש לבטיחותו, וזו סיבה נוספת להעבירו למיטה פתוחה. 

אחד החששות העיקריים של הורים במעבר זה הוא "טיילת", כלומר יציאה חוזרת ונשנית של הפעוט מהמיטה בזמן שעליו לשכב לישון. בדיקת גבולות היא טבעית ומתבקשת לאחר שינוי כזה, אבל אם נתכונן לכך בנחת ונפעל בעקביות ובשיטתיות, המעבר יתרחש ביתר קלות.

פעוט שהרגלי השינה שלו טובים לא יתקשה במעבר. לעומת זאת פעוט שפיתח תלות בהירדמות (למשל נרדם רק על הידיים או רק כשהוריו מלטפים אותו או יושבים לצידו, או נרדם רק במיטת הוריו או בעגלה) ומקיץ בלילה בתכיפות יתקשה יותר, משום שהוא עדיין מתקשה עם הרגלים וגבולות, ועל כן מומלץ לטפל בסוגיות השינה לפני המעבר למיטה פתוחה.

כדי לעבור את השינוי בצורה חלקה ונעימה לכל הצדדים, אני ממליצה על כמה עקרונות בסיסיים בשלב המעבר למיטה חדשה:

שיתוף – מומלץ לשתף את הפעוט בבחירת המיטה או בהרכבתה ולא להנחית עליו עובדה מוגמרת. היותו פעיל בתהליך תעורר בו התלהבות ומוטיבציה. 

תפקיד – כדי שהפעוט יהיה פעיל בתהליך, אפשר לתת לו תפקיד, למשל להגיש את הכלים להרכבת המיטה או להניח לו להחליט על אופן סידורה מבחינת בחירת המצעים, הבובה שתימצא עליה וכיוצא בזאת.

תיאום ציפיות – אומנם מדובר בפעוט, אבל גם בגיל צעיר אפשר לקיים תיאום ציפיות, כמובן בהתאמה לגילו, לשפתו ולרמת הבנתו. בתיאום הציפיות יש להסביר מה הכללים הקשורים למיטה החדשה, מה בעצם מצופה ממנו, ואיך אנו ההורים ננהג אם הכללים יופרו. כדי לוודא שהבין וכדי שיפנים את המסר, צריך לתת לו לחזור על הכללים במילים שלו. לא פחות חשוב הוא שטרם השיחה הזו עם הפעוט נגדיר אנו – שני בני הזוג – את הכללים לעצמנו, כדי שנצליח לעמוד בהם. אם לא נעמוד בכללים שהצבנו (למשל אם נאפשר לו להישאר בסלון או נעביר אותו למיטה אחרת), לא יהיה לדברינו תוקף, ובעקבות זאת יאבדו הכללים את כוחם ומשהו בסמכות שלנו ייפגם.     

עידוד – הן בשלבי ההכנה למעבר והן בשלב המעבר עצמו חשוב לעודד את הפעוט: לומר לו שהוא בוגר, גדול ועצמאי ושאנו סומכים עליו. לדוגמה, נתאר גם פעולות ותחומי עניין אחרים שבהם ברור שהוא בוגר ועצמאי כדי לשקף את הכוחות והחוזקות שלו. עם זאת צריך להבטיח לו ולהרגיע שאם יהיה לו קשה, אנחנו תמיד כאן בשבילו. 

שגרה – חשוב לשמור על השגרה שליוותה את הפעוט קודם למעבר. ננהל את טקס השינה כרגיל וננהג בדיוק כפי שנהגנו במיטת התינוק. אל לנו להניח לחששותינו לשנות את הרגלי השינה הטובים ולייצר תלות חדשה.

לאחר המעבר למיטה הפתוחה, הפעוט יצא ממנה לעיתים כדי לבקר אותנו בסלון או במיטתנו. במקרים כאלה אין להתרגש יותר מדי: לא צריך להתעצבן או לצחוק, אפילו לא לפתוח בשיחה סביב העניין. כל שעלינו לעשות הוא לקחת את הפעוט בידו בחזרה למיטתו, לצאת מייד מחדרו ולהמשיך בעיסוקינו. פעוט שהרגלי השינה שלו טובים ישתף פעולה עם התגובה הזו שלנו – העקיבה והברורה, ועד מהרה תחלוף תופעת היציאה מהמיטה.

המעבר ממיטת תינוק למיטת מעבר כרוכה בחששות ולעיתים בקשיים. כפי שציינתי, פעוט שהרגלי השינה שלו טובים צפוי לצלוח את המעבר בקלות בזכות התנהלות מתאימה וסמכותית שלנו ההורים, ובכל זאת חשוב לזכור שמדובר בשלב חדש בחייו, ועלינו להיות סבלניים ואמפתיים. אני מחזיקה לכם אצבעות בדרך החדשה ומזמינה אתכם כתמיד לפנות אליי בכל שאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים בנושא